The recipe:
Prep time:
Success!
Before cooking:
The final product:
Other Sephardi delicacies: Pastelicos, Burmwelos, Masapan, Reshikas, Roskas, Pepitada, Bourekitas
_
When I read Sarah’s “Sometimes you need Yiddish to get the job done” last week, not only did I think it was a great read, but I also thought something similar should be done in Ladino. My father’s family is from Rhodes and Southern Turkey, and the songs and sayings (not to mention food, but that will have to wait for another day) of this beautiful region’s Jewish heritage were a part of the household. Like Sarah’s piece, I’ve decided to take a few headlines from the last month and use some of the famous Ladino sayings to describe my feelings about them. Drum roll …
It is told that the great magician Houdini, who was able to escape from even the most secure locks, chains, and bolts, was once challenged by the warden of a prison that he had an escape-proof cell from which even Houdini could not break free. Houdini promptly accepted the challenge, and after escorting him into the cell, the warden closed the cell door, leaving Houdini to his own ingenious devices.
Houdini took out his tiny tools that he always kept with him and began working on the lock. Although he was usually able to throw open any bolt within fifteen seconds, he now found himself frustrated. He then thought a bit, and tired a different technique. When the latter failed to open the lock, Houdini began to worry that he had finally been vanquished, and began working on the lock very feverishly, all to no avail. Exhausted and frustrated with his failure, he fell against the cell door, which swung open! The door had never been locked!
The point of the story is that even the great Houdini could not possible open a lock that was never locked in the first place.
כולם ביקשו להגיע אל הכותל המערבי. הסמח"ט כבר היה מוכן להתקדם ראשון, אך מוטה ביקש ממנו להמתין. הוא הבטיח ליורם זמוש להיות המוביל. מכיוון המדרגות המזרחיות רצו ועברו כמה חבר'ה, ואחריהם הגיע גם זמוש. הם היו מתחבקים, זועקים, נבוכים, טופחים איש לרעהו על הכתף, צוחקים, זועקים ושוב מתחבקים. זמוש בדק אם הדגל במקומו והחבורה נעלמה לכיוון הכותל. מוטה נשען על אחד הקירות וחש כאילו הגיע הביתה. אל קץ המאוויים. שמות היסטוריים התערבו בזיכרונו: הר הבית, הר המוריה, אברהם ויצחק, בית המקדש, מכבים, בר כוכבא, רומאים ויוונים. אנחנו בהר הבית, הר הבית שלנו! עיני העומדים למטה לא שבעו מראות את המראות והיו עוברות על כל אבן בקירות המסגד ומקיפות אותו מכל צד, על הפיתוחים, אבני הפסיפס, הערבסקות הצבעוניות, על השערים ובימות האבן ובאר הרחצה שבאמצעה הרחבה, בין שני המסגדים, על ראשי הירח וכדורי הזהב. כוח הסמח"ט מגיע לכותל המערבי. דגל ישראל מתנוסס על הכותל המערבי. חיבוקים, נשיקות, שתיית לחיים! צנחנים נשפכים במדרגות הצרות. הרגלים יורדות והעיניים עולות ומסתכלות מעלה. הצנחנים בוכים
ירושלים ...היא בירת האומה. היא בירת ההיסטוריה היהודית, היא בירת הרוח העברית, היא בירת נצח ישראל. היא יותר מכולם צריכה להיות דוגמה גם לארץ כולה וגם לאומה כולה, מכיוון שירושלים איננה שייכת רק לארץ, ירושלים שייכת גם לאומה, עליה להיות לדוגמה לכל בית ישראל בארצו ובתפוצות. מאחדים אותנו דברים עיקריים, מאחד אותנו קיבוץ גלויות, מאחת אותנו בניין הארץ, מאחד אותנו ביטחון הארץ, מאחדת אותנו קדושת ירושלים, עצם ירושלים צריכה להיות גורם של אחוה ושל ליכוד ושל כבוד יהודי, ועל בני ירושלים מוטלת אחריות גדולה
דוד בן גוריון
Arrived at work at 9:00 o’clock and the usual routine begun.Work. Lunch. Work some more.The day was almost over. The phone rings.
_דע לך בכל פעם שאני מגיע לתפילת 'בונה ירושלים' אני מכוון בתפילתי על אחינו הרחוקים מתורה ומצוות ושואל את עצמי על מה זכו שיבנו הם דווקא את ארץ ישראל והמדינה, מי יודע מחשבותיו של ה' יתברך? אלה שמלעיגים עליהם שהם רשעים ורחוקים יזכו דווקא הם לך? ואני מכוון עליהם ומתפלל עליהם ברכת 'בונה ירושלים' על שהם אלה שזכו לבנות את ארץ ישראל וירושלים
הבבא סאלי זיע"א, מתוך הספר אתחלתא היא